"כל דבר, בעל כח פנימי הוא, כיוון שהוא נברא ועוצב ביקום ויש בו משהו מנפש היקום" (פלוטינוס)

הפילוסוף הרומי, פלוטינוס הגדיר את היופי כאחד הביטויים של האלוהות בטבע, הוא מסביר כי אנו נמשכים ליופי משום שהוא מזכיר לנו מאיפה באנו, מזכיר לנשמה שלנו את הבית האמיתי שלה.

רינת יוצרת נופים טבעיים, המשקפים תחושה פנימית של אחדות עם הטבע ועם העולם. אהבתה של רינת לטבע ניכרת בעבודותיה, אשר ההתרחשות בהן ממוקמת כמעט תמיד בתוך הנוף הפתוח. עבודותיה של רינת משקפות כמיהה ליופי ולהרמוניה, חיבור למימד המופלא של המציאות וצורך עז "לגעת בכוכבים" אותו מגשימה רינת באמצעות היצירה.

בתערוכה ניתן להבחין בשתי קבוצות של ציורים המציינות שתי תקופות בעבודת האמנית.

הקבוצה הראשונה כוללת עבודות אשר מתאפיינות בשימוש עדין בצבע. הגוון השולט בהן הוא הכחול העמוק, כאשר הגוונים הנוספים המופיעים בעבודות אלה מתמזגים עמו בהרמוניה עדינה.

לעומתן מתאפיינת קבוצת העבודות השנייה בתחושה של פריצה החוצה, המתבטאת גם היא בעיקר באמצעות הצבע. לכחול העמוק נוספים גווני הזהב והאש. באופן סמלי ניתן לראות בכך מעבר מרובד מופנם ונסתר יותר, החוצה- לעבר האור. לא במקרה ההתרחשות בשני הציורים הראשונים היא בלילה, ואילו בסדרה השנייה מופיעה בפעם הראשונה גם השמש, או מקבילתה – האש. העבודות הללו מבקשות לצאת אל האור, לפרוץ החוצה ולהביא משהו מן המסתורין לעולם – לאור היום.

מאפיין מעניין נוסף, הוא נושא הכוכבים המשותף כמעט לכל העבודות, אך אם בעבודות הליליות הכוכבים מסומלים כנקודות קטנות של אור, בקבוצת הציורים המוארת הופכות נקודות האור לכוכבים של ממש, או נכון יותר – לכוכבים סמליים, המבוססים על סמל הכוכב כפי שהוא מופיע באמנות המקדשים של מצרים העתיקה.

כך, מריצוד עדין ברקע הופכים הכוכבים לנוכחות ממשית, אשר מתקיימת בזכות עצמה ומקרינה בעוצמה על העבודה כולה. הדבר מתבטא באופן הברור ביותר בציור "פרח האור", שבמרכזה דמות נשית המשלחת שפע של כוכבים אל השמים.

עבודה זו מדגימה באופן ברור את הנושא הנחבא, החוזר בעבודותיה של רינת, והוא הקשר בין האדם לשמים, בין האדמה לכוכבים, כאשר שביל הכוכבים משמש כגשר בין הרקיע לאדמה.

אוצרת: נירית ארבלי