עוד בילדותי חיפשתי את היופי והקסם שבדברים.
זה היה בבגדאד שם נולדתי וגדלתי על סיפורי שהרזאדה ואלף לילה ולילה. ועם המציאות שהיכרתי מסביבי היה לי צורך לחפש את היופי ולהמציא את הקסם…
כך שהכלי של הדמיון ליווה אותי והיה לי למתנת חיים.
לכן רוב הציורים שלי דמיוניים, בדרך כלל בהשראת האגדות, המיתוסים וסמליות של תרבויות עתיקות.
בנוסף, הצבעים תמיד היו אהבת חיי, מיסתורין שרציתי לחקור לעומק. הצבעים והגוונים היו עבורי כמו ישויות חיים לוחשות לי צלילים וסיפורים, כך בהדרגה הצבעים הפכו לשפה העיקרית שלי.
ההעזה להתחיל לצייר התפתחה בהדרגה תוך כדי תהליך משמעותי בדרך פילוסופית ששינתה את חיי.
תמיד ציירתי מתוך כמיהה ליופי. בציורים הראשונים שלי תמצאו יותר מסתורין לילי ושמיים זרועי כוכבים. בעיקר אהבתי ליצור את החיבורים בין שמיים לארץ, בין רוח לחומר. היו אלה ציורים שתוך כדי יצירתם השתוקקתי בעיקר לגעת בכוכבים.
כל זה עדיין בליבי. יחד עם זה, בשלב מסויים של החיים, דמויות מתוך עולמי יצאו למסע מחודש על פני האדמה, בין פלנטות לכוכב ארץ.
אני מוצאת שהיקום כולו הוא ישות חיה שמשחקת, רוקדת, מסתתרת ומתגלה. מתחדשת ומשנה צורות ויוצרת יצירות מגוונות.
נפעמת ממה שמתגלה, לא רק מסיפורי אגדות ומיתוסים עתיקים, מוקסמת לגלות את היופי בכל חלקת אלוהים על פני האדמה.